רבות דובר על היחסים בין בעלי הדירות בבית משותף, יחסים המצויים על התפר שבין הקניין הפרטי למשותף. כיצד יש להתנהל כאשר הרצונות והצרכים מתנגשים?
דילמה מורכבת שכזו הגיעה לשולחני, במסגרת התנגדות לפרוייקט חיזוק ותוספת בניה לפי תמ"א 38. בעלי הדירות המתנגדים עתידים היו לספוג נזקים כבדים מהפרוייקט - חסימת חלונות, שבירת קירות וביטול חניות פרטיות.
בנסיבות קיצוניות אלה וחרף לחצים כבדים שהפעיל היזם, פעלתי להגשת התנגדות ולאחריה ערר, הליכים שמטרתם הגנת זכויות הבעלים. בסופו של המאבק הבהירה ועדת הערר - החלטת רוב עשויה להיות רלוונטית כאשר נעשים שינויים ברכוש המשותף. ברם, בכל הנוגע לרכוש הפרטי - דירת המגורים והצמדותיה, הבעלים הם הקובעים, ובהעדר הסכמה מפורשת - לא ניתן להתקדם. והלקח לעתיד - פרוייקט מוצלח עושים בשיתוף פעולה עם הדיירים ולא נגדם!
Comments